הבניין האימתני הזה הוא הבימה. למי שבמקרה לא הזדמן לאחרונה לאיזור, הנה תזכורת מזוויעה למה שהולך ונבנה כבר בערך 3 שנים, הולך וגדל לממדים בלתי נסבלים ובלתי נסלחים. באדנות כוחנית חולש המבנה על פינת הרחובות תרס"ט-בן ציון-רוטשילד, ועושה בה שמות. קשה להאמין שהדבר הזה אכן קורה, והוא קורה מול עינינו. מבצר כוחני ומאיים, מתרומם לגובה ומתנפח לרוחב ללא שום התחשבות בפרופורציות האדריכליות של הסביבה – בקנה המידה השטוח והצנוע של גן יעקב, היכל התרבות וביתן הלנה רובינשטיין, ובאופי הנינוח של כל בתי המגורים שבאיזור. קשה לתאר את הכוחנות, המסיביות והאדנות שבהן משתלט בניין הבימה על קרן הרחובות הקטנה בהרבה למידותיו. וזה התיאטרון הלאומי, מבנה שאמור לשדר משהו שקשור בתרבות. אין מידה של תרבותיות בבריונות שבה צומח לו בניין הבימה.
כמה אירוני להיזכר במאבק הציבורי שהתנהל כדי לשמר את היכל התרבות. מסתבר שיש דרכים אחרות להרוס מבנה חוץ מאשר שיפוץ אגרסיבי – השכן האימתני הבימה יהרוס אותו ממילא בעצם נוכחותו.
נראה כמו יעד מבוצר. איזה כיעור
נראה כמו קניון
אכן מפחיד. מבצר איימים בלב העיר, שיוצר תחושת מועקה ומשפיע לרעה על כל האיזור. עצוב נורא שכבר מאוחר מדי.
את כל כך צודקת שממש מתחשק לבכות. ומה שהכי מפתיע אותי תמיד מחדש זה האופן שבו מתראיינים אדריכלים ונשמעים כל כך הגיוניים, מתחשבים – בסביבה, באנשים, במקום וכו', ואז רואים את המפלצת הזו (ואחרות) וחושבים – מי בחר בזה? מי חשב שזה ייראה טוב ויתאים לסביבה – העירונית והאנושית? אוף.
ממש אסון. בשלב מסוים בשיפוץ המבנה נראה כמו גל הריסות אז עוד היתה אשליה לגבי הבאות. עכשיו כההיכל נישא אטום ומבצרי כיעורו מתפזר לכל עבר. למה לא השאירו אות עגול לפחות? מה זו ההתפשרות הצורנית הזו ממש עבודה של סטודנט שנה א שאינו מחליט על קו. עוד בנין שישאר כצלקת לדורות הבאים. ממש מקומם לעבור לידו. נותר רק להתפלל שיעשה שימוש מוצלח ברחבת הגג.
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/1/13/Habima_ca1950.jpg
למי שלא זוכר /יודע איך זה היה בראשית
כמה חבל, בנין הבימה, על כל גילגוליו, לא הצטיין בחן רב.
לכן יש תקווה שבעוד כמה וכמה שנים יקום הכורת, יהרוס את התפלצת ויבנה מבנה חדש ואחר.
כן, בהזדמנות עצובה זו אפשר להזכיר את הזוועה של התחנה המרכזית החדשה ש"תוכננה" ע"י האדריכל רם כרמי ועכשיו בית ראש הממשלה…
נראה לי שרבים מכם שכחו שמדובר בעצם במבנה שהזוועה תקפה אותו הרבה לפני שרמי קיבל את העבודה.
סביר להניח שאדריכל מנוסה יצליח להוציא מזה משהו סביר.
בכל מקרה, הוא תמיד יכול לבקש עצה טובה מאסתי.
לדעתי המיבנה מקסים. פרקטיקה ,מאתגרת עם פיסלו של זוכה פרס ישראל מנשק'ה קדישמן [כבשה גיאומטרית מופשטת - שיפוד כבש, כעין מטאפורה לשקיעת הציונות בהתנגשותעם רמז דק [הבימה החדשה,אירונית לשמלת הבטון הציונית] לזריחתה של הפוסט ציונות] .
מבנה מאד מאד מפואר המחזיר עטרה כמו שאומרים ליושנה-אוירת החג של התקופה הברוטליסטית עם הבטון המזוין אותו לומדים ומלמדים עכשיו בשקידה רבה חוקרי תרבותינו המקסימים .ויחד עם התחנה המרכזית החדשה וכיכר אתרים הישנה והטובה-אין ספק שמדובר ביצירת מופת ארכיטקטונית נוספת מבית מדרשו של רבנו ומורינו הדגול.
אבל בשולי הדברים -קסת מוזר שאותו גאון שתיכנן את הבלוק הגושני הנחשק הארוטי והמקסים החליט לעת שיבה טובה לשנות כיוון ובפרויקט בית ראש הממשלה לעצב "שמטע"- ולהשאיר רבים מאוהדיו השרופים עם חצי תאוותם בידם (ליטרלי).
אותי המבנה הזה מעניין בעיקר בשלב הביטון, במערומיו, פולש על כל הסביבה, מאיים….
מעניין מה יהיה בהמשך. אולי הוא עוד יפתיע!?
לפני זה אני חייבת לצלם, זה מה שאני חושבת בכל פעם כשאני עוברת שם… כבר פיספסתי את שלב היריעות הירוקות , שכיסו מעט את המפלצת. אולי בסוף נאהב גם אותו, לפחות כמו החיבה לפסל של קדישמן…..
The building seems to be powerful, like most communist buildings, yet it is unfair to judge it before we see the final results.
נראה כמו אחד מהשניים: או כמו בונקר צבאי או מרכז קניות חדש.
היכן הפיוטיות?
היכן שאר הרוח שמקום כזה אמור להשרות על סביבתו ?
היכן ההשתלבות עם הסביבה ?
ומה עם קצת עדינות ?
מבנה "הבימה" הוא מראה מול הפרצוף שלנו.
השתקפות של כל המכוער ,הכוחני ,האדוני שפלש לחיינו ממבלי שנרגיש .
ישנה יותר מהרגשה באיזה נחשול עצום שכבר כיסה אותנו באטימות ,באבוד היכולת להשפיע על מהלכים .
נידמה לי שאנחנו חברה הלוקה בפוסט-טראומה וזקוקה לטיפול "טעון טיפוח".
לשבת ב"נחמה וחצי" ,הצנוע,הלבן בתוך מה שהיה צריך להיות חלק מנוף חיינו ,ללגום קפה ,להביט מעבר לרחוב ולא להאמין שזה קורה.יאוש קורע את השקט.
הבוקר עברתי שם עם האופניים ופתאום זה הכה בי:
זה חרכי ירי למעלה?
[...] גם הפוסט הקטן הזה של רותי דירקטור, שנבעתת מהבניין החדש. להמשך קריאה וכו'. פורסם ע"י Shalev [...]
[...] 7. רותי דירקטור לא מאמינה למראה עיניה. [...]