Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘איליה ואמיליה קבקוב’

רומן אברמוביץ, דריה זוקובה והגאראז' במוסקבה

 

 

בשבוע שעבר משכה את תשומת לבי כותרת במדור הספורט. הכותרת, והכתבה שמתחתיה, עסקו ברומן אברמוביץ', הבעלים של מועדון הכדורגל הבריטי צ'לסי. אברמוביץ', כך נכתב, מראה סימנים שהוא מאבד עניין בקבוצה שלו. המ..מ… אמרתי לעצמי, ולראשונה חשתי אחוות לוחמים עם עולם הכדורגל. העניין שלי ברומן אברמוביץ' הוא בכלל דרך העניין שלי בבת זוגו הצעירה דריה זוקובה (Zhukova), אשר נכנסה זה לא מכבר לעולם האמנות בקול תרועה. בחודשים האחרונים אני עוקבת בעניין אחרי מהלכי האמנות שלה, כפי שהם מסוקרים בהרחבה בתקשורת.

 

בקיץ היא חנכה במוסקבה חלל תצוגה חדש לאמנות עכשווית במבנה קונסטרוקטיביסטי מרהיב, כך לפי הדיווחים והצילומים, אשר נבנה ב- 1926 על ידי האדריכל קונסטנטין מלניקוב. המבנה בנוי מלבנים אדומות, שטחו כ- 8500 מ"ר, ובעבר שמש מוסך אוטובוסים. מכאן שמו – "הגאראז'". בפתיחה הנוצצת במוסקבה נכחו כל המי-ומי של רוסיה החדשה וגם מי-ומי אחרים, רונאלד לאודר וג'ף קונסאיימי ויינהאוז הופיעה בפני קהל המוזמנים ושמועות פרחו סביב הסכום שקיבלה עבור הקונצרט הפרטי. זוקובה הכריזה שזה בדיוק מה שמוסקבה זקוקה לו – חלל תצוגה לאמנות עכשווית, לא למטרות רווח.

  

הגאראז' נפתח עם תערוכה של איליה ואמיליה קבקוב (Kabakov), בכירי האמנים הרוסים העכשוויים, אשר חיים בניו יורק מאז 1988. בגאראז' שוחזר "הקרון האדום", הצבה שקבקוב העמיד לראשונה ב- 1991 בדיסלדורף – קרון רכבת גדול, מעוטר בציורים נוסח הריאליזם הסוציאליסטי, בפנים מושמעת מוזיקה סובייטית, בחוץ ערימת אשפה גדולה, ומסביב סולמות אשר מובילים לשום מקום. בשעתו נתפש "הקרון האדום" כביקורת על המשטר הסובייטי וכאלגוריה לפרסטרויקה "אשר לא הובילה לשום מקום", כדברי אמיליה קבקוב. לפי מה שאני קוראת עכשיו על התערוכה בגאראז', מעורר "הקרון האדום" בגירסתו העכשווית פרשנות חדשה: החיים הסובייטים מצטיירים באור לא כל כך רע, והמוזיקה הנוסטלגית אכן מעוררת נוסטלגיה.

 

 RUSSIA-ZHUKOVA/GALLERY

איליה ואמילה קבקוב, ודריה זוקובה

 

 

בצילומים אני רואה את הזוג המבוגר איליה ואמיליה קבקוב, הוא בן 75, שניהם לבני שיער, ולצידם הזוג הצעיר, נציגי "רוסיה החדשה": רומן אברמוביץ', בכיר האוליגארכים הרוסים, והצעירה גבוהת הקומה, דריה זוקובה (היא ידועה בשם החיבה "דאשה"), דוגמנית לשעבר, מעצבת אופנה, בתו של איל נפט רוסי שגדלה בקליפורניה. ב"ארט ניוז" נכתב שהאינטליגנציה הרוסית אשר נכחה בפתיחה לא ממש הכירה את אברמוביץ' וזוקובה, ואילו קהל המקורבים של הזוג המלכותי לא הכיר את הקבקובים…

  

מלבד "הקרון האדום", נבנתה בגאראז' גלריה-בתוך-גלריה אשר מכילה את העבודות של שלושה אמנים בדויים שברא קבקוב – צ'רלס רוזנטל ("תלמידו הלא יוצלח של מלביץ", מגדיר אותו קבקוב), איגור סביפק (אמן שפעל בשנות ה- 90, "שתיין שסיים רק 17 עבודות"), ואיליה קבקוב, מעין אלטר אגו של קבקוב "המקורי". התערוכה של הקבקובים מתפרשת גם על שני חללים נוספים במוקסבה – במוזיאון פושקין לאמנות  וב- Winzavod, מרכז לאמנות עכשווית שנפתח לפני 3 שנים. בוינזאבוד שוחזר מיצב מפורסם אחר של קבקוב "השירותים", אשר הוצג לראשונה בדוקומנטה בקאסל ב- 1992. זהו מבנה עם שישה תאי שירותים, לתוכם דחס קבקוב חדר שינה, מטבח, צעצועי ילדים, רהיטים ובגדים, ויצר הקצנה קלסטרופובית והיסטרית של דירות משותפות ברוסיה הסובייטית. את התערוכה של קבקוב ממן אברמוביץ', דרך קרן "איריס" שייסד במיוחד עבור פרויקטים לאמנות של זוקובה.

 

099

"הקרון האדום", הגאראז', מוסקבה

 

 

אחרי שהתערוכה של הקבקובים ננעלה, העלתה זוקובה פרויקט של הקרנות וידאו בשיתוף עם הנס-אולריך אובריסט

 (Obrist), שמשמש היום אחד המנהלים האמנותיים של הסרפנטיין גלרי (Serpentine Gallery) בלונדון. על חזית הגאראז' הוקרנו במשך מספר שבועות קטעי וידאו של AES+ F, (נציגי רוסיה בביאנלה בונציה 2007 ויקירי עולם האמנות העכשווי, נכון לרגעים אלה), דאג אטקין (Aitken), דאגלס גורדון ואמני וידאו אחרים.

 

בפברואר אמורה להיפתח בגאראז' תערוכה מהאוסף של פרנסוא פינו (Pinault), מיליארדר צרפתי, אשר בבעלותו, לצד קונצרן האופנה גוצ'י, גם בית המכירות הפומביות כריסטי'ס. אוסף האמנות הגדול שלו מוצג במוזיאון גראסי (Palazzo Grassi) בונציה, שם ראיתי אותו לפני כשנתיים (כמובן, חלק קטן מהאוסף): אסופת השמות הנכונים והמתבקשים, עבודות טובות. ואיכשהו, לגמרי לא מרגש. 

אוסף פינו הוא סיפור בפני עצמו: במשך 3 עשורים אסף פינו אמנות מודרנית ועכשווית יחסית בשקט, והתכוון לבנות מוזיאון בפריז. משהתייאש מהביורוקרטיה הצרפתית, משך ידיו מתוכנית המוזיאון הפריזאי ורכש 80 אחוז מהבעלות על פאלאצו גראסי המקסים, ארמון מהמאה ה- 18. שם מוצג עכשיו, לסירוגין, האוסף שלו.

כמה מתאים, חשבתי לעצמי, אוסף פינו בגאראז' במוסקבה, והאמנות העכשווית כצעצוע שמחליף ידיים בין בעלי ההון שמנהלים את העולם.

 

והנה אני קוראת על אברמוביץ' וצ'לסי: אחרי 6 שנים של בעלות גאה ומתוקשרת על מועדון הכדורגל היוקרתי, אברמוביץ' ממעט לאחרונה להגיע למשחקים, עושה רושם שהוא איבד עניין, וצ'לסי בכלל מפסידה. השבוע כבר מדווח במדורי הספורט שהוא מנהל מגעים למכור את המועדון. המשבר הכלכלי מגיע גם לספורט (ראו מקרה גאידמק ובית"ר ירושלים…) ואני חושבת: כמה צפוי. הרי מדובר באנשים שאין להם מחויבות אמיתית לתחום בו בחרו לתמוך לרגע, בודאי לא מחויבות לטווח ארוך. מדובר באנשים שרואים באמנות/כדורגל/…/…  רק אביזר אופנתי חולף, גחמה מזדמנת, הזדמנות להתנאות ולהיראות. הם נמצאים שם לרגע, רק כדי לסחוט את ההילה והתהילה ולהמשיך הלאה. ברגע שמצב הבורסה משתנה ואיתו כיוון הרוח הכלכלי הם כבר הרחק משם. אמנים וספורטאים, היזהרו ממתעשרים חדשים!

 

ואם מישהו מכם מזדמן למוסקבה בזמן הקרוב, אנא דווחו לנו על המתרחש בגאראז'. איך והאם מוצג שם האוסף של פינו? (הפתיחה אמורה להיות ב- 19 בפברואר). האם התערוכה הבאה תהיה של אמנות סינית?  או שמא בינתיים כבר יימכר המבנה המרהיב, שריד לאדריכלות רוסית במיטבה, לכרישי נדל"ן?

מודעות פרסומת

Read Full Post »